נתתי לדורון חכם עורך דין גולש שחשוב לו המאבק לכתוב משהו שנוכל להשתמש וזה המכתב שלו
לכב' 16 ביוני 2008
גב' יעל גרמן
ראש העיר הרצליה,
גבירתי הנכבדה,
הנדון: חופש השימוש והרחצה במימי החופים, בקטע שמדרום למרינה הרצליה
אני מתכבד לפנות אליך בשם ציבור גדול ונכבד של רוחצים, גולשים וספורטאי ים. בין היתר אני פונה אליך גם בשמו של מר ___________.
1. קטע החוף הנ"ל, הצמוד לשובר הגלים הדרומי של המרינה, משמש שנים ארוכות ובאופן מסורתי חוף לגלישת גלים, ובהיותו פתוח לציבור גם משמש לרחצה חפשית, מבלי להיות חוף רחצה מוכרז. בתנאי הים המתאימים, הוא נחשב לאחד החופים הטובים באיזור ומושך אליו קהל של רב ביותר של גולשים מכל איזור המרכז.
2. לאחרונה החליטה העיריה מי מעובדיה, לא ברור באילו נסיבות ומכח איזו סמכות ורשות, לייעד את חלק החוף הזה לפעילות אופנועי ים ולאסור רחצת גולשים בתחום המים הזה.
מר _______ אף זכה לקבל דו"ח מידי פקח העיריה בגין גלישה (עם גלשן גלים) בשטח זה.
3. אנו סבורים שההחלטה לאסור את השימוש בחוף זה על גולשים ומתרחצים היא בלתי חוקית, בלתי מוצדקת, בלתי מוסרית, ולא סבירה. היא גם גורמת עוול אמיתי למאות ספורטאים.
4. מצאנו לנכון, לפני כל פעילות ופעולה אחרת, לפנות אליך ובין היתר להביא בפניך את העובדות והשיקולים הבאים:
4.1 החוק [תקנות הנמלים (בטיחות השייט), התשמ"ב – 1982] אוסר אופנוע ים (כלי שיט המוגדר בחוק כ"סירת מנוע") לעשות שימוש במימי החופים בתחום של 300 מ' מן החוף (קו שפל המים). החוק מתיר לאופנוע ים להיכנס ולצאת, במהירות איטית ובזהירות המירבית, מכל קטע חוף אשר איננו חוף רחצה מוכרז. לנוחותך מצ"ב העתק הוראת החוק.
על כן – החלטת העיריה מונעת ואוסרת מגולשים ומתרחצים לעשות שימוש בשטחי מים שלאופנועי ים אסור בכלל לשוט בהם (אלא מותר להם לעשות בו דרך אך ורק לצורך יציאה אל שטחי השיט המותרים (למעלה מ- 300 מ' מקו שפל המים) או חזרה אל החוף ובמהירות שאיננה עולה על 4.5 קשר.
4.2 במרחק מאות בודדים של מטרים מצפון לקטע חוף זה, ישנו מתקן ימי מסודר – מעגנה, המיועד, בנוי וערוך לשמש להשקת כלי שיט, לרבות אופנועי ים המימה. מיתקן זה מאפשר גישה לכלי רכב ולגוררים וישנו תנאים להורדה בטוחה ונוחה של כלי שיט, מבלי לסכן רוחצים, גולשים או כל אדם אחר, ותוך שהיציאה אל תחומי המים המותרים לשימוש כלי שיט ממונעים (ואופנועי ים בכללם) נעשית מפתח המרינה אל הים הפתוח.
4.3 לא מיותר לציין, כי שטח "המרינה" הזה, בדיוק אותו מיתקן המסומן במפת מימי החופים בשימוש "מעגנה" (באמצעות סימון של עוגן במפת תכנית המיתאר הארצית) הוא בעצמו שטח עצום, נרחב, יקר ונדיר, אשר נגזל מכלל הציבור (והגולשים והרוחצים בכללם), כביכול באיצטלה של טובתם, או קיום צרכיהם של שייטים, ובעלי כלי שיט (לרבות אופנועי ים).
גזילה נוספת, דה פקטו, של שטחי חוף וים נוספים מן הציבור הרחב, לצרכי אותו מיגזר מצומצם (בעלי כלי שיט)– איננה אקט ראוי, אפילו היתה מותרת או חוקית, לכאורה.
4.4 בהיבט הציבורי ה"עממי", אם אפשר לאמר, ההחלטה לסגור גם קטע חוף זה ולאסור על מאות גולשים לעשות בו שימוש, על מנת לאפשר למתי מעט, להשיט בו באופן בלתי חוקי אופנועי ים – הינה החלטה שלא תוכל לעמוד בשום מבחן.
נקל להבין שהחלטה זו גורמת הלכי רוח קשים בקשר ציבור נכבד (שאיננו מבקש את הים לעצמו) ואיננה מסייעת לבסס את אמון הציבור בהגינותה ויושרה של מערכת השלטון המקומי.
5. בהיכרותנו את פועלך ועמדותיך בתחומים אחרים, לרבות בנוגע למרינה עצמה, אנו מאמינים שניתן להחזיר את המצב לקדמותו החוקית גם מבלי לנקוט בהליכים משפטים, מבלי לתבוע פיצויים, מבלי להטריח מערכות פוליטיות או ארגונים ציבוריים, תקשורת ומבלי להוציא לפועל פעולות מחאה המוניות המתארגנות בעצם ימים אלה.
אודה לך על התייחסותך המהירה והדחופה למכתבי ואשמח, במידת הצורך, גם לקיים פגישה איתך.
בכבוד רב ובברכה,
דורון חכם, עו"ד
מצ"ב לנוחותך העתק הוראת החקיקה הרלבנטית
פרק תשיעי: הגבלות השיט במקומות רחצה, בנמלים וליד צוללנים
68.* (א) לא ישיט אדם כלי שיט במקום שהוכרז כמקום רחצה מוכרז בצו הסדרת מקומות רחצה (מקומות רחצה מוכרזים ואסורים בחופי הים התיכון), תשמ"ב- 1982, צו הסדרת מקומות רחצה (מקומות רחצה מוכרזים ואסורים בים סוף), תשמ"א- 1981, וצו הסדרת מקומות רחצה מוכרזים ואסורים בחופי ים כנרת ובנהר הירדן), תשל"ח- 1978, וכן באיזור של 50 מטרים לאורך החוף מקצה כל גבול של מקום כאמור, בתחום של 300 מטרים מנקודת שפל המים.
(ב) בכל מקום אחר מן האמור בתקנת משנה (א) לא ישיט אדם כלי שיט המונע בכוח מנוע בתחום של 300 מטרים מנקודת שפל המים, זולת לצורך מעבר אל מעבר לתחום האמור, ובלבד שמהירות כלי השיט במעבר כאמור לא תעלה על חמישה קשרים; הוראה זו לא תחול על -
(1) כלי שיט שעוצמת מנועיו אינה עולה על 4.4 קילוואט;
(2) כלי שיט המורשה לעסוק בדיג, בעת עיסוקו בדיג;
(3) כלי שיט שאישר לצורך כך מנהל הרשות.
(ג) ההגבלות שבתקנות משנה (א) ו- (ב) לא יחולו על כלי שיט המשמש לפעולות הצלה או פיקוח על הרחצה.
