מאחר ואת המעט שאני יודע בגלישה למדתי אצל אוריין ואצלך, ומאחר וכל פעם שאני מגיע לטופסי מקבלים אותי בחיוך גדול אז אני אשמח לשתף פעולה.
אני רחוק מלהיות גולש על/ שוחט/ תותח (מחק את המיותר). האמת, שביום יום אני גר במרחק של 3 שעות טיסה מים שנותן גלים. ובכלל את ימי אני מעביר בין ספרים, גופות ומיקרוסקופים. ועדיין כל פעם שאני מגיע לביקור קצר בארץ, אני נושא תפילה שיהיו לפחות כמה ימים עם גלים נחמדים. אני תמיד מאבד את כושר הגלישה, כי בין סשן לסשן חולפים בין ארבעה לשמונה חודשים. אני מתפלל למשהו קצת יותר גבוה מברך, אבל לא הרבה יותר גבוה ממותן.
כשאני מגיע לגלוש, (חוף הילטון בד"כ), ביום הראשון אני תמיד חושש ממה יהיה. לחתור זה תמיד קשה. ואני גם נבוך מכל הצעירים שגולשים הרבה יותר טוב ממני. אבל אז מגיע הרגע שאני תופס גל טוב, לוקח את הפינה ואולי גם קצת יותר. (האמת שעד היום אני לא יודע את השמות של התמרונים) ואני נהיה מאושר. חצי יום כזה של גלישה כשעל החוף מחכה לי קופסה של פירות ובקבוק של מים קרים וזה יהיה אחד מנקודות השיא מהביקור בארץ.
קהילת הגולשים... בזה אני לא ממש יכול לעזור, אני לא חבר באף קהילה. אבל בים כשנמצאים למעלה ומחכים בד"כ יש איזשהו small talk ומפעם לפעם נותנים לי טיפ. עד היום, כשנהגתי בחוסר נימוס ונכנסתי לגל כשמשהו כבר היה עליו לא נוצר שום עימות. מעבר לזה הדבר היחיד שקרוב לקהילה זה אוריין ושאר החבר'ה של טופסי, שתמיד מקבלים אותי עם חיוך ושמחים לעזור ולייעץ.
זהו מקווה שעזרתי לך. ואם אי פעם תרצו שוב עזרה עם רפואה דחופה למדריכים, אז בחופשות אני אשמח לתרום מזמני.
תמשיכו לגלוש, ואני אמשיך ללמוד.
