טוב, מאחר וביקשו שאתערב...
לדעתי, איש מאמין לא מסוגל תפיסתית להבין (ולכן לרוב גם לקבל) את תפיסת העולם של איש לא מאמין (ואני מתכוון לאתאיסט מדופלם ולא אחד שכזה מתוך עצלות מחשבתית). לכן, איש מאמין לרוב ינסה לתקן (תינוקות שנשבו, עיוורים וכדומה) את אותם לא מאמינים ולהראות להם את הדרך. אפשר לראות את זה בקושי של אביב להתייחס לאלו שלא מאמינים כאן. יש גם מקרים הפוכים מן הסתם..
לגבי קיום מצוות זה כבר משהו אחר ובכלל לא קשור. מצוות מקיימים לפעמים שלא מתוך אמונה. למשל, אני אתאיסט, ומה לעשות, יצא לי לקיים כמה מצוות בחיי. למשל לעלות לתורה, למשל לצום פעם ביובל, וכדומה. למה קיימתי מצוות? מכמה סיבות. אחת, ,סתם כי בא לי.
השנייה, להיות חלק מהתרבות הישראלית היהודית. השלישית, לעשות להורים שלי טוב ללב. ועוד הרבה סיבות. ומה שיפה, שאני יודע ומשוכנע שאין שום ערך משמעותי אמיתי לכך שקיימתי מצוות. זה ברור לי כשמש בתור אתאיסט
אגב, סתם אנקדותא, הפילוסוף הידוע ישעיהו לייבוביץ היה אתאיסט בתפיסתו הפילוסופית אבל למרות זאת איש דתי. איך הדבר מתיישב? הוא טען שהרקע והחינוך התרבותי שלו היה לקיים מצוות. בשבילו קיום מצוות הוא לא משהו שהוא צריך לשקול ולקבל החלטה לגביו אלא זה יותר בגדר אינסטינקט של מי שנולד יהודי. הוא כמובן היה חובש כיפה.
ברור לכם איזה באלאגן זה עשה לו מול הדתיים ומדוע הוא היה אישיות כל כך קונטרברסלית..
לכל אלו המעמיקים יותר, אני מתוודא שקצת פישטתי את הפילוסופיה ותפיסת העולם התאיסטית של לייבוביץ אבל העברתי את העיקר.
לא הייתי נסחף עם הקביעה של אוריין שלגלוש שקול ללכת להתפלל בבית הכנסת. אבל אני מאד מסכים עם כך שגלישה (ומכך מגיע הביטוי גולשי נשמה) היא משהו זני (ZEN) באופיו. לא אכנס כאן להסברים על בודהיזם וזן ברשותכם.
אני הייתי מציע נקודת הסתכלות אחרת על האם לגלוש ביום כיפור או לא.
אני מציע שכל גולש, אשר מתחבט בדבר (לא שלומי ואביב ביטון מחד ואחרים מאידך) ישאל את עצמו את השאלה הבאה: "במי אפגע, מי יעלב, במידה וידע שהלכתי לגלוש ביום כיפור?". במידה ויגלה כאלו שיפגעו, ואותם אלו חשובים לו ויקרים לו מספיק אני חושב שהוא כבר ידע מה לעשות.
תחשבו על זה.
