מתברר כי אחד הסודות השמורים בישראל מצוי עמוק במחשבי המשרד להגנת הסביבה. מדובר במסמך שחשיפתו לציבור מפחידה, כך נראה, את המשרד יותר מכל - רשימת הצינורות המזרימים שפכים תעשייתיים ועירוניים אל הים ומיקומם.
עשרות מפעלים ורשויות מזרימים מזה שנים ארוכות שפכים אל הים התיכון דרך מספר רב של צינורות הפרוסים לאורך חופי ישראל והחודרים אל חופי הים שבו אנו מתרחצים. הדבר נעשה לאחר שוועדה מיוחדת בראשות המשרד להגנת הסביבה מתכנסת כמעט חודש בחודשו לאשר שוב ושוב את המשך הזרמת השפכים אל הים. אלמלא ההיתרים המוענקים ביד רחבה על ידי אותה ועדה, היו הזרמות אלה עבירה פלילית שמאסר בצדה. בעבר, בעקבות לחץ ציבורי, פורסמה באתר האינטרנט של המשרד רשימה חלקית של בעלי ההיתר המזרימים שפכים אל הים. אותה רשימה כללה מידע חלקי בלבד ולא כללה, למשל, את הרכב החומרים המדויק המוזרם על ידי המפעלים או הרשויות כמו גם את השפעתם האפשרית על בני האדם והסביבה הימית.
לפני כשנה הוסרה הרשימה מהאתר וחזרה להיות סודית וחשאית, ולא בכדי. במשרד להגנת הסביבה, כמו גם במפעלים והרשויות המזרימות שפכים אל הים, חוששים מפרסום הנתונים. על מנת לתקן מצב מעוות זה, יזמה עמותת צלול תיקון לחוק הקובע כי כל מי שקיבל היתר להזרים לים שפכים מהמשרד יהיה מחויב לפרסם מודעה בעיתון פעם ברבעון, שבה יפורט מהי כמות השפכים אותו הוא מזרים והרכבם, ותופיע הצהרה חתומה על ידי מנהל אותו גוף הקובע כי למיטב ידיעתו אין בכך בכדי לפגוע בבריאות.
באופן מפתיע, נתקל הניסיון לתיקון החקיקה בהתנגדות משרד המשפטים, אשר מצא טיעון מקורי משל עצמו להגן על אותה רשימה סודית. לטענתו, פרסום הרכבי השפכים עלול לפגוע בסודותיהם המסחריים של אותם המזרימים. משרד המשפטים רוצה בעצם לומר, כי מתחריו של מכון טיהור הרצליה למשל, באשר הם, יאספו מן העיתון את הנתונים לגבי שפכי הרצליה, ובכך יוכל מכון טיהור צרפתי למשל, ליצור לעצמו יתרון בתחרות מכוני הטיהור בעולם.
מובן שטענות אלה הן בלתי מתקבלות על הדעת מטעמים רבים, ובמיוחד מן הטעם שעל פי הוראות הדין בישראל, כל מי שפולט או מזרים שפכים לרשות הרבים אינו יכול לחסות תחת הגנת הסודות המסחריים מאחר והוא פוגע ברכוש הכלל. בנוסף, לחלקם הגדול של המזרימים לים - כמו מכוני טיהור שפכים - אין מתחרים מסחריים.
הניסיון למנוע מן הציבור מידע הנוגע לסיכונים לבריאותו על יסוד טענות של סודות מסחריים אינו ראוי, ויש לפעול מיד לשינוי חקיקה או למתן הוראה על ידי השר להגנת הסביבה כי רשימת ההיתרים תפורסם ברבים ותהיה נגישה לכל. עד אז, תמשיך ככל הנראה חברת קוקה קולה לפרסם על גבי מוצריה את הרכב החומרים של המשקה המפורסם ללא חשש מתחרות, ומכון הטיהור של הרצליה למשל, ימשיך, בחסות המשרד להגנת הסביבה, לשמור את הרכב ההפרשות של תושבי הרצליה בסוד גמור.
הכותב הוא מנכ"ל עמותת צלול, הפועלת למען איכות הסביבה
נלקח מאתר "הארץ"
http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=853851&contrassID=2&subContrassID=6&sbSubContrassID=9
