כולם הגיעו לשדה תעופה מתרגשים , היה אפשר להריח קצת לחץ באוויר.
קזה , שחר , מיטב, רוי אני ויגאל מחכים לעבור את השלב הראשון במסע אחרי הגל המושלם.
אחרי הרבה זמן במטוסים , הגיע ההודעה המשמחת של הקברניט , הנחיתה בעוד 10 דק' נא להדק חגורות.
שעת הנחיתה : 05:40 בבוקר , 12 מעלות בחוץ השמש עוד לא עלתה .
היה כל כך קר בחוץ שחשבתי שהגענו לארץ הלא נכונה , גופיה ומכנס קצר , מה חשבנו לעצמנו?
השמיים היו בהירים אבל האוויר היה קר כמו בשיא החורף על הר החרמון.
הוויכוח הראשון היה איך להגיע לפוארטו , להתפנק על המונית עד המקום ולוותר על 25 דולר כל אחד או לחסוך את זה ולהגיע באוטובוס, בסופו של דבר האפקט של הדרך הארוכה והמייגעת גרמה לנו להתפנק וללכת על הספיישל. אח איזו טעות זאת הייתה...
אז קשרנו את הגלשנים לגג העמסנו את התיקים והיינו מוכנים לצאת לדרך , מונית שברולט ענקית 6 מקומות מרווחת יוצאת לדרך וההרגשה שעוד 7 שעות אנחנו הולכים לגלוש בגלים מושלמים כיפתה על ההרגשה שבזבזנו 25 דולר (שזה בערך עוד יום בטיול).
וככה צוות טופסי המורחב יצא לדרכו בדרכים העקלקלות של מקסיקו.
הנהג לא יודע מילה באנגלית ואנחנו נעזרים ברועי עם הספרדית העילגת שלו לנסות להבין או לתקשר עם הנהג.
בדרך אנחנו זורקים הערות כמו "הנהג מתעפץ (עוד שנייה נרדם) שמישהו יישאר ער להשגיח עליו.
ברורררר שזה היה בצחוק הוא היה נראה בסדר גמור עד שבעצירה הראשונה שלנו בדרך הוא קנה רדבול בסביבות 7 בבוקר , כולם נשארו ערים נהנים המירוק שמסביב ומהאוויר הקר והנקי , לאט לאט כשהדרך המשיכה להראות אותו דבר כל אחד פנה לעיסוקים שלו , אני וקזה פתחנו ספר , מיטב קפץ לבגאז' לתפוס עוד איזה חרופ, לא הספיק לו ה12 שעות שינה שהוא דפק בטיסה , וכל אחד לאט ובזהירות נמס ועל החלון ונרדם.
בום!!! טרחחח!! כולנו קפצנו מנסים לתפוס במשהו מהפחד. האוטו נוסע על 120 כל הדרך ופעם ראשונה שעברנו מנתיב שמאל לימין 40 פעמים בשנייה , היינו בטוחים שאנחנו הולכים למות , בסוף עצרנו כל אחד חושב מה כבר גרם לדבר הזה אנחנו נוסעים בכביש מהיר כבר שלוש שעות בלי הפרעות עד שפתאום האוטו כמעט מתהפך.
מסתבר שזה היה הדיפרנציאל , מי שלא יודע מה זה הדיפרנציאל זה החלק שמחבר בין הגלגלים הקדמיים לאחוריים. תהרגו אותי אין לי מושג איך זה קרה.
וכרגיל צוות טופסי מנצל כל רגע של חולשה ועושה ממנה מסיבה, השמש התחילה לחמם , ניהיה חם כולם הורידו חולצות ושמו כובעים , שלפנו את המצלמה והרמקולים וחיכינו לגרר שייקח אותנו מהחור הזה.
הגרר הגיע ועכשיו אנחנו יושבים בתוך האוטו השבור נגררים חזרה לעיר שממנה באנו לא זוכר איך קוראים לה אבל אני בטוח שזה קיבינימט.
משם נקווה שנעלה על מונית בזריז ונוכל איך שהוא עוד להספיק לתת איזה שעה גלישה.
היום הראשון במקסיקו מקבל ציון 4 . בהצלחה בהמשך.
דור וצוות טופסי.
איזה שעה ואיזה נעליים , שלוש שעות אנחנו מחכים למישהו שיבוא לאסוף אותנו.
בנתיים עצרנו שם באיזה שוק קטן לאכול אוכל שאין לי מושג באיזו צורה הוא הולך לצאת, מה שכן אכלנו ושתינו למוות 6 אנשים ב 80 שקל.
את הנהג שלנו החליפו שני אנשים ממושקפים שנראים כאילו הם יצאו מאיזה תוכנית של אנשים גאונים , מסתבר שאין להם מוח והם נוהגים כאילו הם למדו לנהוג בבית ספר לבישול.
200 קמש בדרך צרה עם עיקולים שבארץ אין לנו אומץ לפנות על 40 , בתוספת תהום משני צידי הכביש והם יושבים להם עם המשקפיים שלהם מקדימה וכל שעה שאנחנו נוסעים הם אומרים לנו עוד חמש שעות מגיעים.
אנחנו נוסעים כבר 12 שעות ויש לנו עוד חמש שעות להגיע , אני מקווה שנגיע ביום יומיים הקרובים אנחנו ממש רוצים לגלוש.
הכי חשוב בנסיעות כאלה זה המון אופטימיות , אמונה באל אחד כדי שנגיע בשלום , וסבלנות לקבל כל פעם את תזמוני הנסיעה של החמש שעות למרות שהנסיעה מהירה והנופים אותם נופים. יש מצב שאנחנו נוסעים בסיבובים.
מה שכן אפשר להתנחם בזה שכשאנחנו נגיע להם עוד תישאר הדרך חזרה, בחושך. שבטח תיקח להם חמש שעות.
פורטו
אחרי שהגענו בשלום לפוארטו עלינו לחדרים שלנו מפורקים , רעבים וצמאים , כבר היה מאוחר מידי לקנות אוכל הכל היה סגור , אפילו מים לא היה לנו.
הרכבנו את הגלשנים , וכל אחד נפל לישון.
בבוקר קמו קזה מיטב שחר ורוי ועשו אימון בוקר , ואני ויגאל חלמנו שאנחנו מתאמנים.
הדבר הראשון שעשינו בבוקר זה לפרוט כסף וללכת לאכול , אמרנו שלא נתקמצן ומגיע לנו להתפנק אחרי מסע כזה מגעיל וקשה . .(14 שעות של נסיעה בדרכים בלי לאכול או לשתות , בלי לישון נורמאלי ולקפוץ כל רגע מהמקום בגלל נהג דפוק שנוהג על 200 בכביש רטוב ומעוקל) .
אז ישבנו במסעדה השעה 9 בבוקר לקחנו אותו באיזי מתפנקים על כל רגע , מסתכלים על עיירת הגלישה המגניבה הזאת.
התחלנו את הבוקר עם קפה וקוראסון שוקולד , אחרי זה עברנו להמבורגר 200 גרם עם צ'יפס וסלט , כן ,לקחנו קשה את הטראומה שעברנו.
אחרי זה חזרנו לחדר התארגנו לגלישה וירדנו לקראת כניסה ראשונה לחוף המהולל והמפורסם פוארטו אסקונדידו שבימים הטובים שלו אפשר להרגיש את התנפצות הגלים ברגליים 100 מטר מהחוף.
היה נמוך היום , גל גובה כתף גל דיי רך , לא מתאים לפוארטו בכלל , מה שבטוח שגלשנו כל היום ונהנו חבל על הזמן , אני כרגיל ניסיתי ליצור קשרים עם המקומיים מחלק קריצות ובוקר טוב לכולם , אבל כנראה שקצת הרחקתי לכת כשמקומי אחד שאל אותנו איך הגענו לפה ועניתי לו "ברגל" ... נראה לי שהוא חשב שאני מסתלבט עליו , הוא היה קצת עצבני רוי נבהל ואמר לי "דור אתה לא בארץ תשקול מילים". וואלה זה היה קצת מלחיץ הוא נדלק די מהר.
לא חשוב המשכנו לגלוש עד הצהריים בגלים די נמוכים יחסית אבל טובים , נתנו 2 סשנים לפנים יצאנו די בחושך ועלינו לחדרים להתקלח לאכול , ולהסתאלבט על החיים , שמנו מוזיקה והתחלנו עם השטויות , יותר מאוחר שמענו שיש איזה מסיבה קטנה "ערב בנות" אז אמרנו יאללה בוא נראה אם יש עניין , אז יצאנו .
איזה בנות ואיזה נעליים , הגענו לשם היו 10 מקסיקנים ו 3 גורילות שאני לא יודע אם זה היה בחורה או דוד שמש.
חתכנו משם מהר והלכנו לישון בהבנה שבטיול הזה גולשים אוכלים וישנים אלא אם כן מישהו מוכן להתפשר על דוד שמש.
היום השלישיהתעוררתי בבוקר ושוב אני רואה את רוי קזה ומיטב מתאמנים בטירוף , אכלנו ארוחת בוקר והלכנו לקנות גלשנים גדולים לגלים הגדולים שעלו בזיקטלה , גל גבוה בערך 2 מטר חזק אני קזה מיטב ורוי נכנסנו למים מנסים לרדת את המפלצות האלה הבעיה היא שהייתה רוח והכול היה סגור , ירדנו כמה גלים , קיבלנו כמה על הראש ואז הבנו שאנחנו לבד במים .
יגאל ושחר הלכו לגלוש בלה פונטה , עיירה ליד זיקטלה , גלים יותר רכים מבזיקטלה , אבל גבוה , גבוה מאוד.
כשהגענו עוד היה סביר , גלים גבוהים אבל היה נראה מסודר ונשפך , ככה שלא היה כזה מפחיד לרדת גלים,
סוואל גדול אמור להיכנס לאזור שלנו , כולם התחילו פה לדבר על זה , משהו מטורף ... גלים כנראה יגיעו ל 6 7 מטר וגם בלה פונטה יהיה מפחיד לגלוש ,
יותר מאוחר באותו יום הגלים עלו והגיע סט של 10 גלים ששטפו את כל מי שהיה למטה , 3 4 מטר , גל חזק והאפשרות היחידה לתפוס אותו היא לחתור מול סלע ענק , אין ליפול , אין להסס ואין לפספס .
אכלנו כמה טחינות על הראש כל אחד עם החוויות שלו , החולות באוזניים והמים שנכנסו כבר למוח.
ואם חשבנו שבטופסי אנחנו נכנסים ללמד לגלוש כמעט בכל תנאי הים , נכנס מדריך גלישה עם 3 תלמידים למים כשהים סופר את ה 4 מטר ואנשים נשברים בלי סוף . זה היה די מצחיק ומפחיד לראות את זה ..
מיטב בחוף זיקטלהכשיצאתי החוצה יגאל אמר לי שמישהו טובע שם בצד , עדין לא קישרתי מה הלך , לא היה לנו מושג בכלל מה קורה , כשרוי יצא החוצה הוא הלחיץ אותנו עוד יותר כשאמר שמיטב וקזה לא במים ..
מכאן זה כבר התחיל להיות מפחיד , ראינו את המצילים נאבקים בגלים בים הענק הזה כבר 20 דק מנסים להוציא את הטובע מהמים , כבר היינו משוכנעים שמיטב או קזה קשורים לעניין , אז התחלנו לרוץ לאזור.
איך שהגענו לשם ראינו את שחר יוצא עם 2 חתיכות של גלשן צוחק כאילו הוא עשה סיבוב על רכבת הרים.
אבל עדין לא הבנו איפה מיטב וקזה , אחרי 5 דק ראינו אותם יוצאים מהמים יחד עם המצילים ועוד בוגיסט שכנראה הסתבך במים.
מאוחר יותר מיטב מספר שבאותו סט ענק ששטף את כולם התלמידים של אותו מדריך אכלו פצצות כאלה שלא נראה לי שהם יתקרבו לים יותר בחיים שלהם.
מיטב וקזה מספרים שאותה בחורה אחלה את כל הסט על הראש ושהיא נלחצה והתחילה לבכות , המדריך המהולל מיטב היה איתה לאורך כל הדרך וניסה להרגיע אותה בין גל גל , מיטב אומר שהוא אכל שם גלים על הראש בצורות שהוא לא חווה ליפני , מנסה לדאוג לתלמידה שתצא בשלום , לאחר שהוציא אותה המציל סימן לו שיש עוד מישהו במים שצריך להביא לחוף ... אז המדריך מיטב נכנס לפעולת הצלה .
ואנחנו חשבנו שמיטב טובע בזמן שהוא משחק בתפקיד הראשי במשמר המפרץ . אין ספק שהוא יצא גיבור היום , המצילים הודו לו על העזרה , והבן אדם שניצל חיבק אותו הודה לו על החיים שהוא קיבל חזרה.
יצאנו לנוח קצת ולהירגע , שתינו אכלנו משהו קטן ונכנסנו לגלוש שוב , כשכנסנו הגלים כבר היו גבוהים , מיטב אני ורוי אכלנו וויפאוטים כמו בסרטים. יצאנו אחרי שעה מהמים וחזרנו הביתה...
כרגע אנחנו מבשלים ארוחת ערב , מיטב מכין לנו פסטות , הגלים בפורטו נראים מפחידים וגדולים , הים לא מפסיק לעלות , ישבנו על המרפסת וראינו 2 אנשים תופסים את הגלים הענקיים האלה עם הגוף .... והגלים טוחנים אותם בלי סוף. מקסיקנים משוגעים.
הים לא מפסיק לעלות ויש דיבור על זה שהולך להיות פה חזק מאוד בכמה ימים הבאים , אנחנו צריכים למצוא פתרון ומהר איפה לגלוש.
נראה מה יהיה .
היום הרבעי 07.10
יום שישי 07 אוקטובר 2011
קמנו בבוקר לגלים גבוהים מאוד ... לא כל כך ידענו אם ללכת ללה פונטה או להכנס פה בזיקטלה.
בסוף החלטנו שאנחנו מנסים לנסות את המזל שלנו ולהכנס לגלים שמגיעים בהתקפות לחמש מטר ...
מיטב תפס כמה תמונות יפות של גולשים חיות שלא מפחדים מכלום.
הגלים האלה באמת נראים כאילו הם יכולים לחתוך אותך לחצי כשהם מתנפצים עליך ...
ההתלבטות השנייה הייתה אם להיכנס בלי ליש או עם ליש, נראה מאוד מסוכן ליפול מגל ולהיות קשור מגלשן והיה נראה מסוכן גם למצוא את עצמך במים בלי הגלשן.
בסופו של דבר הסתכלנו למטה מהמרפסת וראינו גולשים הולכים עם גלשנים גדולים בלי לישים וחשבנו שהכי חכם שנעשה כמוהם.
המטרה הייתה לתפוס גל תמונה ולצאת כמה שיותר מהר כדי להימנע מסוף רע לטיול.
קזה במכסיכואחרי שהים פירק לנו את הצורה , אחרי שעה כולם כבר היו מחוץ למים מרגישים כאילו גלשנו 8 שעות רצוף.
הים כל כך חזק שכשאתה יושב בחוף ומסתכל על גולשים יורדים את הגלים הגבוהים האלה אתה תופס את הראש וכשאתה רואה בן אדם נופל אתה בלי כוונה מרגיש את הלב שלך מתכווץ מפחד.
יצאנו לנוח קצת בבית ,התארגנו על החיים שלנו, ויצאנו ללה פונטה לנסות לתפוס קצת גלים , הופתענו לגלות שלא היו שם גלים גבוהים כל כך
גלשנו בים לא משהו , קצת רוח , גלים מבולגנים אבל עדין הרבה יותר טובים מבארץ.
החלטנו שאת ארוחת הערב יעשו מיטב וקזה , ואני יגאל ורוי נצא לשוק לקנות אוכל בזול ,הגענו למקום שבעלת המקום שאנחנו ישנים בו אמרה לנו ללכת אליו , גילינו שהוא היה יקר יותר מהמכולת ליד הבית שלנו.
לא ויתרנו , ראינו במקום הישן הזה חנות גלישה והנחנו שבטח שם הם מדברים אנגלית כדי לשאול איפה השוק.
לקחנו מונית לשם וברור שהיה יותר זול , יצא לכל אחד 40 שקל ופוצצנו את המקרר באוכל שכנראה יספיק לנו לשבוע הקרוב.
דרך אגב הנהגי מוניות פה אותו דבר כמו בארץ וגם בסרי לנקה אני זוכר חוויות דומות .
נראה לי שנהגי מונית זה טייפ דומה של אנשים בכל העולם.
בערב הייתה אווירה כיפית , אחרי ישיבה מצחיקה החבר'ה נשפכו למיטה אחד אחרי השני.
לא הרבה זמן עבר ורוי כבר קיבל צורה של גו'ק מעוך , שחר נפל אחריו, ולקח איתו את קזה שנשפך על הערסל
שחר ויגאל החזיקה קצת ובסוף כולנו שברנו חד שמאלה ישר למיטה.
יום שישי יום כיפור
שבת 08 אוקטובר 2011
01:34
סליחה לכולם קודם כל , אם פגעתי בכם מקווה שפגעתי בול.
זה היה משפט הבוקר , בוקר של רוח וים בלגאן , לא משהו בכלל אחרי ארוחת הבוקר אני וקזה אכלנו ארוחת צהריים , ממש שתי דק' אחרי , תוך כדי ארוחת הבוקר אני וקזה הכנו ארוחת צהריים , למה ? ... קזה החליט שהוא רוצה לצום אז זרמתי איתו ההתלבטות היה אם להתחיל את הצום ב 9 בבוקר שלנו שזה תחילת הצום בארץ ולסיים אותו מחר בבוקר ב10 , או לצום פה ב5 בערב כמו בארץ ולסיים אותו מחר בערב, בהנחה שבארץ צמים מצאת החמה עד צאת הנשמה אני ישאל אתכם את השאלה הבאה ... מה הייתם מעדיפים , לצום מבוקר לבוקר או מערב לערב ? .... בקיצור הלכנו על האופציה של מהבוקר לבוקר כי כבר דחפנו 2 ארוחות ברציפות בכל זאת , התחלנו את המצווה צריכים לגמור.
. כולם התארגנו והלכו לגלוש בלה פונטה , ואנחנו נשארנו פה לחגוג את יום כיפור.,איך חגגנו ? ... הלכתי לישון , אין לי מושג מה הלך אחרי זה , כשהתעוררתי כולם כבר היו פה דיווחו שלא היה משהו , איזה כיף לא הפסדתי כלום הצום הזה בנתיים הולך ממש טוב,
כולם באו באטרף על האוכל והשתייה אחרי סשן גלישה , אבל זה לא גירה אותי כי אכלתי ארוחת בוקר וצהריים ברצוף ,
רוי שבר גלשן שחר קנה גלשן שרק אחרי שקנה אותו גילה שהוא היה שבור, יגאל גלש קצת ויצא מ מהבלגאן של הגלים ומכל הגולשים ... ונחשו מה מיטב עשה?
נכון , שחט ת'ים כמו גדול נראה כאילו הוא נכנס בים מושלם עם גלים מושלמים וכל השאר רק הזו שהגלים מבולגנים.
אחרי שהבנו שלא נגלוש יותר החלטנו לנצל את ההברקה של שחר וירדנו לחוף לשחק מטקות , היה נחמד , לא הרגיש כמו בארץ , הרגשתי כמו דוריאן פאסקוביץ' עם הגלשן הראשון רק שלנו לא הלך כל כך עם במופע הראווה שנתנו שם.
לא היה כלב על החוף , גלים חזקים מבולגנים מהרוח שמש חזקה שתוך חצי שעה התכסתה בעננים ועכשיו אני פה יושב על הערסל עם שמים שחורים כאילו עוד שנייה בא לנו טורנדו , אחרי ששברתי את הצום בלי לשים לב , כשקנו לי ארטיק קרח אחרי השמש החזקה על החוף .
החלטתי במקסיקו להתנהג כמקסיקני ולהחליט לקחת את הסיכון השנה ובתקווה שאלוהים יסלח לי.
שיהיה צום קל לכולם וגמר חתימה טובה.
שלכם בהשאלה דור וצוות טופסי.
עידכון יומן 12.10
אני אתן לכם מבט קצת יותר רחב על המקום שבו אנחנו נמצאים כרגע , בפוארטו אסקונדידו ,מחוז אוחקה ,מקסיקו
מדרום לצפון יש לנו את לה פונטה שהיא 5 דק' דרומה מאיפה שאנחנו ישנים , זיקטלה , איפה שאנחנו ישנים , איזה חוף מוזר של בוגיסטים שהוא פשוט ההמשך של זיקטלה , וקראסיליו חוף אחד אחרי זיקטלה.
בזיקטלה גלים במשקל כבד , מי שרוצה לגלוש פה צריך לדעת מה הוא עושה וכדאי שיבוא עם השיעורי בית מוכנים כי החוף הזה מחלק עונשים על ימין ועל שמאל.
שבריר שנייה , מכה אחת ואתה תמצא את עצמך שוכב על החוף מנסה לזכור את מספר הרישוי של המשאית שהרגע דרסה אותך כדי שתוכל ללכת להתלונן במשטרה.
לה פונטה זה סיפור קצת יותר שמח רק עם טוויסט בעלילה, הגל שם רך , ירידה קלה גל גבוה וארוך. כמה ארוך ? זה תלוי באיזה כמה חזק אתם רוצים שהטוויסט הזה ישפיע על העלילה שלכם.
כדי להינות מכל העוגה תצטרכו לעבור רק שני סלעים שיוצאים לגמרי מהמים בתזמון כמעט בלתי אפשרי , שברוב המקרים אם תחליטו להיות גרידים וללכת על כל הקופה תמצאו את עצמכם מרוחים על אחד הסלעים מקללים את הרגע שהשארתם את השפכטל בבית.
חוף קרסיליו זה חוף שבנתיים רק שמעתי עליו , גל רך קטן יחסית (גובה ראש) קל לרדת כיף לתת ביצועים , חוף מדהים וים בחורות.
נו דור אז למה אתה לא שם כל יום ? .... 1. המקום למקומיים בלבד אי אפשר להכנס ככה סתם למים .2. אני לא יודע ספרדית ככה שגם אם איך שהוא הייתי מצליח להסתנן פנימה עם תירוץ טוב כמו "נסחפתי לפה מהזרמים של זיקטלה" לא הייתי יכול להוציא את עצמי מהסיטואציה המפחידה הזאת , אפשר בהחלט להרגיש את הלוקליזם פה , וזה שאנחנו שישה לא עוזר לנו.
שישה .... ישראלים .. עם לייקרות של טופסי בצבעים זוהרים מושך הרבה תשומת לב, והמקסיקנים לא אוהבים שמושכים מהם את תשומת הלב.
עדין לא הצלחנו להבין את המנטאליות של מקסיקו כי כל פעם אנחנו נחשפים למנטאליות אחרת מאותם אנשים דרך אגב , אז או שהם על סמים קשים ביותר או שהם באמת כאלה הפכפכים .
בכל מקרה שחר רשם שיא של שבירת שני גלשנים לחצי בחמישה ימים
ומצא את עצמו עוזר למציל להסתכל על הים ולשמור שהכול עובד כרגיל לאיזה כמה ימים.
קזה מיטב ורוי אוהבים את העונשים של זיקטלה
יגאל נרשם כאחד מנפגעי החרדה של פורטו אסקונדידו אחרי שראה כמה אנשים נטחנים פה בגלים מפלצתיים ואחרי שאכל איזה 10 שניות ארוכות וחשוכות במים בעצמו. לפחות הוא מביע את עצמו דרך המצלמה כמו שצריך , מוציא לנו את התמונות שאתם רואים.
ואני ? אחרי שקיבלתי עונש בזיקטלה ביליתי את הימים האחרונים בלה פונטה חושב על המעשים שלי .
ראינו כמה סרטי גלישה בערב וזה מדהים איך אחרי כמה ימים של גלים ענקיים פה בזיקטלה אפשר לשים לב לרמה הגבוה של החבר'ה בסרט , פתאום כל פניה וכל צינור נראה אחרת לגמרי , מרשים מאוד אחרי שמגלים את האנשים שמאחורי הקלעים , הרוח הזרמים והמצבי קיצון שמתחת למים , ליפני שהגעתי לכאן הייתי רואה בסרטים וויפ אווט והייתי אומר וואו , עכשיו כשאני רואה את זה אני אומר וווווווואוווווו חולני ביותר ואז לוקח נשימה עמוקה של אוויר צח מבסוט על החיים שאני לא הבחור מהסרט.
מה שבטוח , מדהים פה. בואו למקסיקו חבר'ה , ואל תשכחו לעבור בסטודיו לקחת לייקרה של טופסי בדרך
עד כאן להיום דור וצוות טופסי חג סוכות שמח.
גלעד שליט ברוכים השבים הביתה
יום ראשון 16 אוקטובר 2011
02:54
קודם כל אני אפתח בסליחה , אחרי כמה ימים רצופים של כתיבה, החלטתי לקחת את זה קצת יותר באיזי
ולתת לכם עדכון כמה שיותר מעניין כל כמה ימים .
בכל זאת אם אתם כל כך סקרנים אז לישון לאכול ולגלוש זה בערך כל מה שאנחנו עושים פה (לא חסר משהו?) בכל מקרה , אנחנו סוגרים פה סופשבוע שני בזיקטלה , עברנו כמה ימים של סערה שהזכירו לנו שאנחנו נכנסים לעונה הרטובה , כן חבר'ה גם במקסיקו גשם, בדיוק כשחשבתי שאני בורח מהחורף האיכסה הזה של הארץ . יומיים של רוח וגשם שלא נתנו לאף אחד סיבה להיכנס למים וסערת ברקים אחת אלימה במיוחד רק ש... יחי ההבדל הקטן , אתם בטח כבר צריכים להלביש שכבות של בגדים ליפני היציאה בבוקר לעבודה , ואנחנו כבר שבועיים לא שמנו חולצה על הגוף.
אני מקווה שלא גרמתי לכם להרגיש קנאה זאת לא הייתה הכוונה, החיים פה במקסיקו ,בעונה הרטובה, לא פשוטים בכלל , קמים בבוקר , קריר עדין , מרימים את הראש מהכרית לנוף של עצי קוקוס ואוקיאנוס ענק , כל כך קרוב שאפשר לספור את הגולשים שנמצאים במים.
הולכים לגלוש בגלים שבהחלט נתגעגע אליהם בארץ , חוזרים חזרה לזולה, מחייכים כל אחד עם הסיפור שלו, השמש כבר חזקה כל כך, שללכת על הכביש זאת דרך מצוינת להתאמן על הליכה על גחלים (כן גם כפכפים לא שמים פה, בגד ים וגלשן, מאנו אי מאנו)
קונים איזה כמה נשנושים כדי להרגיע את הבטן , ובטן גב. עד שבאים עננים עושים קצת רעש וצלצולים, והכי חשוב שהם מקררים לנו את החדרים קצת ללילה, וחוזר חלילה.
קשה ,קשה פה במקסיקו.
לאט לאט אנחנו נכנסים פה לעניינים , למדנו מתי כדי לא לצאת מהבית לבד, למדנו מי יוצאת עם מי שלא יהיה פה פאדיחה עם המקומיים , יצרנו קשרים, ולמדנו את השפה.
טוב בערך , העניין עם השפה הוא קצת בעייתי , 1. אין אנגלית בכלל 2. הם נראה לי לא מבינים את השפה של עצמם, מה שהופך את הסיפור ליותר מסובך.
אז איך פותרים את הבעיה הקשה הזאת, שאחרי שהגעת עם המונית ל"לה פונטה" צריך לשלם, והנהג אומר לך "ביינטה סינקו" ואתה לא יודע כמה לשלם לו.
אז הפתרון הוא פשוט , כל כך פשוט שאנחנו יכולים אפילו להתמקח על מחירים או לנהל איזה שיחה מעניינת עם איזה מקומי.
החוקים הם כאלה , כל אחד יכול לדבר באיזה שפה שהוא רוצה , וכמה שיותר שפת הסימנים.
צוות טופסי מומחה בשפת הסימנים , אוריאן אתה כבר יכול לסגור לנו שיעורים פרטיים עם חירשים ( אל תעשה את זה באמת).
מה שאני הכי אוהב פה זה שהמקסיקנים מדברים איתך ספרדית, לא משנה כמה פעמים תגיד להם שאתה לא מבין ,הם מגיבים לעברית ממש כמו שהם מגיבים לספרדית (לא מבינים כלום).
בכל זאת כיף לנו פה מאוד ,
עידכון צוות טופסי : קזה , מבסוט על החיים , יגאל מרגיש שהחיים מחייכים אליו, מיטב עושה חיים , רוי חיי את החיים , שחר בחיים , וחיים מת.
ואני ? ... אני כותב לכם את החוויות שלנו פה מזווית הראיה שלי, אז תנחשו לבד
כל האהובים שלנו בארץ , מתגעגעים אליכם חג סוכות שמח וגלים לפנים. (צוות טופסי)
המשך יבוא
,המשך היומן בבלוג של טופסי
http://blog.topsea.co.il/?p=167
