כתב נושא: יומן מסע לאינדונזיה-באלי 2008- מאת דרור מנגל- פרק ג'- המשך  (נקרא 1248 פעמים)

מנותק דרורי

  • Sr. Member
  • ****
  • הודעות: 391
    • דוא
אינדונזיה-באלי-אפריל 2008-יומן מסע מאת דרור מנגל-פרק ג'

בפעם הראשונה , מזה עזבנו את ישראל , יממה וחצי לפני, הרגשנו  את המים בסביבתנו הקרובה.
אף על פי שהיה זה בוקרו של היום הראשון בבאלי, והיינו רק בשלבי העמסה של הגלשנים על 3 המכוניות הנוחות והמרווחות שהזמנתי מבעוד מועד, והיינו בחניית בית המלון משהו כבר אירע שם לפניי ההגעה למים. בפעם הראשונה ראינו כל חברי הקבוצה, 12, את הגלשנים השונים של כל אחד. כל אחד מחברי הקבוצה הראה את שלו, השוויץ בו, פיאר את השייפ, וכשהתבוננתי מהצד על הסובבים, אמרתי לעצמי שלא יכולה להיות תמונה יפה מזו.בסופו של דבר מדובר בלוחות פוליאסטר דוממים, אבל גולשים עושים האנשה לחפצים האלה שנקראים גלשנים, לפעמים החפץ הזה דומה בעיניהם לבת זוג בהנחה שאתה גולש, או בן זוג בהנחה שאת גולשת, שומרים עליו, אוהבים אותו, מקנאים לו-חס וחלילה אם יהיה בו חור, ובעיקר מטפלים ומשוויצים בו.
הנהיגה באינדונזיה היא בצד שמאל ולכן גם ההגה ממוקם בצד שמאל, ואם להתוודות הייתי  מעט מודאג, כיון שידעתי לאור ניסיוני הרב באינדונזיה, שמדובר בסה"כ בכבישים יחסית בסדר בהשוואה למקומות אחרים בדרום מזרח אסיה, אך לא ידעתי מהי רמת הנהיגה של חברי הקבוצה, ופחדתי שניקלע לאיזשהיא  בעיה  שתעכב אותנו בדרך לגלישה, וחששתי מהתחלה ברגל שמאל. להפתעתי הח'ברה היו משופשפים, חלק מהם היה כבר בטיולי גלישה ברחבי העולם, והביטחון שהם הפגינו, הנסיעה המפוכחת והבוגרת שלהם   הרגיעו אותי לחלוטין.
אני חייב לומר שהיום הראשון עם קבוצות הוא תמיד יום מלא הפתעות יום מסקרן ויום שנותן הרבה אינדיקציות מוקדמות להמשך, (אף כי איני מגיד עתידות). הוא נותן מושג לגביי הדינמיקה בקבוצה, ואני לפעמים יכול להבין מהם הדרישות של כל אחד על פי היום הראשון, זהו יום שבפעם הראשונה אתה מבין את הרמות השונות של חברי הקבוצה, מי בכושר יותר טוב ומי פחות, מי יוכל לגלוש כמה שעות רצופות ומי יכנס לזה עם הזמן, מי באטרף ורעב לגלים, מי מפרגן, מי cool  במים ומי hardcore  ובכלל זהו יום מגניב, ולכן אם יציאתנו מהמלון ובגלל שבאלי משופעת בקרקעיות  שהם חוליות , סלעיות רכות, וסלעיות בינוניות, וסלעיות  חדות החלטתי לקחת את כל הקבוצה לחוף הנמצא מרחק
נסיעה של 23 דקות מבית המלון שלנו , חוף שהקרקע שלו היא בחלקה חול, ובחלקה סלעי לבה, כיון שזה היה אזור משופע בפעילות געשית בעבר הרחוק. השבירה בחוף זה היא left   ו-right  גלים לא ארוכים במיוחד, ולא קשים במיוחד, אבל לגולש שמגיע מישראל החוף הזה הוא נפלא בתור התחלת מסע, מה גם שכפי שציינתי קודם ידעתי שמדובר ברמות גלישה שונות של חברי הקבוצה, (כולל עבדכם הנאמן שיצא מהארץ עם חשש לשבר בצלע 12.יומיים לפניי שעזבנו את ישראל היה ים של מטר וחצי ולא יכולתי אפילו לשכב על הגלשן, אך זוהי הערת ביניים). שם החוף אליו נסענו הוא :canggu  ובחוף זה פגשתי וגלשתי בטיולים קודמים עם כמה מאלופי אינדונזיה לדורותיהם, אנשים שראיתי אותם בסרטים, ולפתע בטיוליי הראשונים היו אתי במים.
אם אני צריך להיזכר בכמה שמות אז פגשתי והכרתי  שם  בחור בגיל 55 בשם gede  שהיה בין 5 החלוצים
האינדונזים שפיתחו את ספורט הגלישה, עת הגיעה זו לאינדונזיה בשנות ה-70 ע"י האוסטרלים, בחור נחמד ואדיב שנשוי לאישה  יפנית, והיום הוא איש עסקים מצליח ביותר, הכשרון עדיין נמצא , החיוך המפורסם שלו עדיין חושף טורים של שיניים משויפות, מנהג מקומי שנגיע אליו בהמשך, והרוגע והשלווה האופיינים כל כך לתרבות ההינדית .

 כאן המקום למעט הרחבה בנוגע לאינדונזיה,  לאי באלי, לפילוסופיית בני המקום, ואמונותיהם.
במאה השמינית הגיע האיסלאם לג`אווה והחל להתפשט באיים מסביבה.
 הקולוניאליזם, שהגיע במאה ה-15, עצר את התפתחות האיסלאם ובאלי, שהייתה מחוץ למעגל הסחר נשארה הינדואיסטית.
 בבאלי ההינדואיזם המיסטי נעלם.
אין כאן סאדואים(כדוגמת הקדושים ההודים), אין נזירות, פרישות, יוגה.
 הם לקחו רק היבט אחד של ההינדואיזם - השימוש בפולחן ובדת כדי לעזור לאדם לנהל את חייו.
אבל באלי זה לא רק הינדו.


יש לה יסודות של תרבות מקומית,פולחן אבות,דת קדומה,
ארכאית יותר, תרבות שנקראת אגמה הינדו ((Agama Hindu)
- הינדואיזם בשילוב מגוון אמונות קדומות שהשתמרו אצל תושבי האי.

למרות השוני, יש דמיון בין ההינדואיזם של הודו ושל באלי:   
1.   שניהם רואים את היקום כשדה מערכה בין כוחות סותרים - הטוב של האלים והרע של השדים. צריך תמיד לשמור על באלנס בין שניהם, לפצות את האלים ולפייס את השדים. השדים מנסים לקלקל, להרע, וצריך לרצות את האלים בכדי שינסו לעזור.   
2.   על פי שתי האמונות החיים שבריריים. יש סכנה מתמדת של הטמאות, אשר עלולה להחליש את הכוחות של האדם ולחשוף אותו לכוחות המאגיים של השדים. לכן הם עסוקים בלטהר את עצמם.
3.   הודו הנחילה לבאלי את העיקרון שהחיים הם משהו תיאטרלי. החיים הם דרמה וכל הזמן צריך לעסוק בה. כמעט כל באלינזי הוא אמן, עוסק באמנות, למרות שאין את המילה אמנות בשפה. זהו חלק מהקיום כל הזמן. זוהי אחת הסיבות המרכזיות שכל כך משכו אותי לכאן. בימים הקרובים ננסה לחוות ולהבין, ככל שנוכל להכיל וככל שיד המקרה תזמן לנו מנפלאותיה.


אני חוזר שוב לנסיעתנו לחוף הקרוי – canggu,
פגשתי שם לפניי טיול זה , ב-canggu  , את ריזל שהוא בכלל אינדונזי נוצרי, ופגשתי את פפן הנדריקס שהיה אלוף אינדונזיה, ואת לי ווילסון שהוא עכשיו אלוף אינדונזיה, ואת ילד הפלא מוסטפה שצופים לו עתיד גדול , ועוד שמות שלא יגידו לכם דבר אבל בבאלי  הם  שמות שהקהילה מכירה וסצינת הגולשים מכבדת, כי כלם נתמכים ע"י החברות הגדולות ביותר בענף הגלישה, כלם מתחרים ב- Indonesian open  מזה שנים, ויש משהו בעם האינדונזי כיון שבמוצאם ושורשיהם הם  ילידי איים, שגורם להם להרגיש משפחה אחת גדולה עם הרבה כבוד הדדי, ותמיד במים כשתסתכל מהצד ותראה את ברכת השלום והלהתראות שלהם , תעלה אצלך בראש השאלה למה זה לא יכול להיות כך גם אצלנו בישראל, ולמה אצלנו זה הרבה פחות הרמוני והרבה יותר לוחמני?
בין הלא אינדונזים , אותם פגשתי בעבר ב- canggu, נמנו Jake Peterson  או אם אתם רוצים Jake the snack  , מיקלה ג'ונס, שניהם אגב קנו אדמות במקום ובונים עליהם וילות,  הם חיים שם עם משפחותיהם, לא מפספסים יום של גלישה, ומעורבים עסקית עם חברות גדולות באינדונזיה דוגמת rip curl    ו-quicksilver  תוך כדי שהם ממלאים תפקידי מפתח בפרוייקטים שונים, פגשתי שם למי שמכיר את בנג'י ווטרלי, שהיכרותי הראשונית אתו הייתה מפחידה ביותר , בקצרה: גלשנו בים של מטר, הייתי למטה אחרי גל, כשפתאום ראיתי מישהו רוכב על גל  לעברי, טס, על הגל הכי גבוה של היום, ניסיתי להיות cool  אך כשראיתי שהבחור שם אותי ככוונת צעקתי אליו צעקה חזקה ומאיימת, היינו במרחק של  3 מטר אחד מהשני, את האופ דה ליפ שקיבלתי שם על הראש לא אשכח כל חיי, לאחר צלילה קצרה,  כשבה אני מדמיין את עצמי עולה למעלה בכדי לדבר עם הבחור ולהעמידו במקום, הוצאתי ראשי מהמים והתחלתי לחתור למעלה, מצד שמאל שלי ראיתי גולש מחייך חיוך רחב , חסון ואנרגטי שואל אותי are you ok man, זיהיתי את הפנים, ידעתי שמדובר במקצוען, והעובדה שהוא היה כל כך בסדר השכיחה את מה שקרה כמה שניות קודם.
המון המון מקצוענים וגולשים ברמות גבוהות אוהבים את המקום הזה, ואנחנו 12 ישראלים שהיינו בדרך לשם לא ידענו שטיול זה יפגיש אותנו בימים הקרובים עם גולשים המדורגים ב-top ten.

בהמשך בפרקים הבאים של יומן המסע,
להיות ולגלוש עם מקצוענים במים,
פרקו, טאג', ברוס, מצ'דו, ג'ורדי, cj , ועוד .
הכיבוש הישראלי של uluwatu.
Kuta reef חלום של גל.
Padang Padang השם והמיתוס.
Nusa dua- הפייפליין של באלי.
השקיעות של באלי עם בירות ובחורות נדירות מכל העולם.
המטבחים הרב גוניים של באלי-יפני, איטלקי,אינדונזי, קוריאני, מרוקאי, הודי, ועוד..........


***אל תשכחו היום הוא האתמול של מחר, לא לחשוב יותר מדי ולא להחמיץ

כל מי שמעוניין להצטרף ,לחוות, להיות, ולהרגיש את סיפוריי בעצמו
מוזמן להצטרף לטיול הבא:
24/09/2008
אנחנו כבר קבוצה של 8 גולשים.יש גם בנות.

ההרשמה בעיצומה:

יש לצלצל אליי כבר עכשיו לטלפון נייד:0505606767

או לשלוח מייל ל:drormangel@hotmail.com