זיכרון אחד טוב אחד רע
נתחיל עם הפחות טוב - הייתי בן 14 יום שבת ישבתי במרינה בתל אביב
על הסלעים עם 2 חברים,ים מטורף בגובה כל פעם שמגיע גל אנחנו מסתתרים
מאחורי השובר הגל עובר מעלינו(לגמרי מעלינו לא נגע בנו)אחרי שהוא עובר
אנחנו קמים מחכים לבא וכן הלאה, מגיע גל אחד עד היום אני זוכר בדיוק איך הוא נראה
ואני לא מתכופף מסתכל לו בפנים,רואה את החברים שלי צועקים לי מלמטה לבא
אחרי שנייה הייתי באוויר,לא חזק,הגל הרים אותי בעדינות שלא תאמן,
רק שבשלב מסוים זה נגמר ואז נפלתי באוויר כמו בסרטים מצוירים על המשטח
של המרינה ,כשהראש פוגע ראשון,הנזק : שן אחת נשברה+2 שיניים קדמיות
עפו עם השורש ונעלמו ,וסריטות שטח בכל הגוף,מאוחר יותר הרופא אמר
שאם הייתי מביא את השיניים הוא פשוט היה מחזיר אותם למקום.
מאותו יום יש לי הרבה כבוד לים בכל פעם שאני נכנס לא משנה מה הגובה
מה שעזר לי בהרבה מצבים אחרים בהם כמעט הסתבכתי ולקחתי אחורה בזמן
זכרון טוב : פרישמן ,בשנות ה-80 גל ראשון שלקחתי פינה ימינה
הייתי בהלם מזה שאין קצף ואני על קיר מיים שקט וחלק